ההיסטוריה של משפחת ביאזי

אברהם ואסתר ביאזי חיו בכפר דיארבקיר שבצפון מזרח טורקיה. בשנת 1933 מכרה המשפחה את כל רכושה בכפר ועלתה לארץ ישראל מטעמי ציונות, עם ילדיהם הקטנים: רבקה אליהו ועובדיה

באותם הימים של שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, לא התאפשרה עלייה לגאלית לארץ ישראל, על כן, שכרה המשפחה מבריחי גבול ובדרך לא דרך, על גבי חמורים, עברו מטורקיה לסוריה ומשם ללבנון. בלבנון שכרה המשפחה סירת משוטים מכנופיה מוסלמית שתבריח אותם מפני הבריטים, בדרך לא לגאלית לחיפה שבארץ ישראל, ומחיפה על גבי עגלות הרתומות לסוסים יצאו לירושלים

בירושלים נקלטה המשפחה בבית קרובי משפחה, ולאחר מכן שכרו דירה בכפר בשכונת שייח באדר המוסלמית המשקיפה על נחלאות

בתום שנה, רכשה המשפחה ברחוב כפר ברעם שבנחלאות, בית שהיה בנוי מעץ ומצופה בפח כנגד הרוחות והגשם. בחצר הקטנה שבביתם גידלה המשפחה תרנגולות ועיזים למחייתם ואותם רעו בשדות הפתוחים של שייח באדר.
אברהם שהיה סוחר מכובד בעיירת מגוריו, שמצא את עצמו ללא מקור פרנסה, ניסה את כוחו בעבודת הסתתות, בסבלות, לאחר שרכש את אמון הסוחרים בעיר קנה עגלה עם סוס והעביר ביניהם סחורות

לימים פתחו אסתר ואברהם בביתם מכולת שכונתית והתקינו את ברז המים הראשון בשכונה לטובת תושביה. אברהם שימש גם כגבאי בית הכנסת תפארת ישראל שפועל עד היום ומקומו ברחוב בצלאל.

ההיסטוריה של משפחת ביאזי שזורה בימיה הקשים של טרם הקמת המדינה, מלחמת העצמאות והתקומה בארץ ישראל.

אליהו, בנם השני של אברהם ואסתר, נולד בערב ט”ו בשבט, שנת 1929 בכפר דיארבקיר

 בהיותו הבן הגדול, היה אליהו יד ימינו של אביו, עזר ככל יכולתו בפרנסת הבית בעבודות סבלות ובבניה ושיפוצים שנדרשו להרחבת הבית הרעוע שרכשו

בגיל 10 הצטרף אליהו לתנועת “הנוער העובד”, ומשם נשלח ללימודי הקונדיטוריה. לאחר מכן נשלח לעבוד כשוליה במאפיית “ברמן”, במאפיית “פרומין” ובמגדניית “מרקוס”, ושם למד אפיית עוגות כלה שבהם התמחה – עוגות מעשה ידיו קישטו הרבה אירועים בירושלים.

בגיל 15 התגייס אליהו לגדנ”ע, החל להתאמן לקראת המלחמה המתקרבת ונשלח לעמדות שמירה בגבולות ירושלים.

עם ההכרזה על הקמת המדינה ובפרוץ מלחמת העצמאות גויס אליהו לחטיבת הראל, לגדוד השישי של הפלמ”ח ולחם הן בפרוזדור ירושלים, והם בעיר עצמה במאבק על שחרורה מהמצור בו הייתה נתונה. הבית ברחוב כפר ברעם שימש גם כמחבוא לכלי נשק באותה בתקופת הקמת המדינה.

בשנותיו האחרונות תועד אליהו מספר אודות אירועי מלחמת העצמאות בהם השתתף ולחם. ניתן למצוא חלק מסיפורים אלה בספר שכתב עומר שגיא, "ימי בפלמ"ח – סיפורו של אליהו ביאזי", לאחר שאימת אותם מול ארכיונים והיסטוריונים. הספר הופקד גם במוזיאון הפלמ”ח כתיעוד אישי של לוחם מן השורה.
בסיור במשלטי שער הגיא  תיאר אליהו את אירועי מלחמת העצמאות ואת קרבות הגישה לעיר הנצורה, ושיתף בסיפוריו מהקרבות.

* אליהו בטקס ערב יום הזיכרון תשע"ב במבשרת ציון

* אליהו נפטר ב - ד' טבת התשע"ו    16 בדצמבר 2015 (טקס יום השנה לזיכרו)

גאולה נולדה בשנת 1930 לשאול ומזל מזרחי ז”ל צאצאים למשפחות עם היסטוריה של 7 דורות בארץ ישראל

גאולה גדלה ברחוב הירמוך שבזיכרון יוסף, למדה בבית הספר “אוהל משה” עד כיתה ו’ ומשם לבית הספר “רוחמה” להמשך הלימודים. בגיל 12 הפסיקה ללמוד ויצאה לעבוד במשק בית על מנת לעזור בפרנסת המשפחה. בגיל 14 הכירה את אליהו – בעלה לעתיד, במסגרת בתנועת הנוער העובד והלומד

בגיל 17 למדה גאולה בבית ספר למטפלות מוסמכות, ומשם שלחה לראש העין לטפל בעולי תימן שהגיעו בעליית מרבד הקסמים, ובהמשך לאחר שקיבלה תעודת הסמכה, עבדה ב”הדסה” כמטפלת במחלקת ילדים ויולדות

ב-1948 אלי וגאולה לפני המלחמה, כרתו ברית ונשבעו אמונים זה לזה, ובתום המלחמה באו בברית הנישואין ועברו לגור בבית הורי אליהו בחדר קטן בכפר ברעם.

לאחר נישואיה המשיכה גאולה לעבוד ב”הדסה” במחלקת נשים ויולדות ברחוב הנביאים עד שנת 1952, לידת ביתם הבכורה אתי שנקראה על שם סבתה אסתר

בשנת 1956 נולד אבי – אברהם על שם הסבא אברהם

ובשנת 1963 נולדה ביתם השלישית מימי בשכונת “יפה נוף” – מזל על שם אימא של גאולה

בשנת 1963- רכשו אליהו וגאולה חנות ברחוב ישעיהו שבה הקימו את מגדניית “מעדן” שליד קולנוע “אדיסון” המיתולוגי, ועבדו בה יחד כ-30 שנה.